ערוץ פיתוח האישיות

פסטיבל פשוט ראש השנה 2011

אשרם במדבר פורסם: 26/08/2011 17:58:02   |   538 צפיות   |   0 תגובות   
הדרך שלי באשרם במדבר. מכאב לאהבה. התהליך האישי שלי מרגע תחילת הרומן עם אשרם ועד היום. מדהים לראות איך בסביבה הנכונה מצליחים לעבור את השינוי, את התהליך הנכון להיות שלם, להיות מאוזן, להיות מי שאני באמת.
גודל אות

קשה לי לנשום, הלב שלי דופק חזק חזק בבית החזה, הדם שלי מבעבע ורותח בתוך הורידים, אני בעיצומה של סחרחורת ורואה רק שחור בעיניים. אני לא אוהבת אותו יותר, אחרי ארבע וחצי שנים אני לא אוהבת אותו יותר, הוא נשאר מקסים, ומהמם, אבל זה נגמר. מה עכשיו ? איך נציל את הזוגיות הזאת ? ואז עיני נופלות על פלייר צבעוני של סדנת טנטרה באשרם במדבר. התקשרתי למספר הטלפון שצוין על גבי הפלייר, ובצעד מאוד לא אופייני לי מצאתי את עצמי לבד שבועיים אחר כך באשרם במדבר. כך נחשפתי לראשונה בחיי לעולם של מדיטציות, לאושו, לנשימות מעגליות ( ריברסינג ), ולעוצמה שבשיתוף והתרפיה העמוקה שמתרחשת בסדנאות. מיותר לציין עד כמה חיי השתנו מאז אותה סדנא לפני יותר משנתיים, חזרתי לאשרם כל כמה חודשים כדי להמשיך את התהליך האישי שלי בסדנאות המשך. ובכל פעם שהגעתי לכאן למדבר היפיפה הזה, האהבה שלי לעצמי צמחה בעוד כמה סנטימטרים.

הגעתי לכאן מאוד ביישנית, מתגוננת, ואפילו די ארסית, לאט לאט ההגנות ירדו ואפשרתי לעצמי לחייך לאנשים שחיים כאן, לצחוק מבדיחות ושיחות שאני שומעת לידי.

ומשהו בלב פשוט נפתח והתרחב, התחלתי לתקשר עם צוות האשרם, ולפני שאני שמה לב משאלת הלב שהדהדה בתוכי ( אני רוצה לגור כאן ), התגשמה בדמות עוטסב ושרדהה שהציעו לי מקום בוומפ. אני לא יכולה לתאר את הנשימה הזאת שמילאה אותי באושר ברגע שידעתי שאני חוזרת לכאן. זמן קצר לאחר מכן ארזתי את חיי בצפון והגעתי לכאן, ההתרגשות שלי הייתה ענקית, לא יכולתי לחכות עד הרגע שאגיע לכאן למדבר הזה, לבית הזה, לאנשים שהכרתי זמן קצר אך כבר התחלתי להתאהב בהם.

לאחר ישיבה ממושכת בספסל האחורי באוטובוס, כאשר אני האזרחית היחידה בין המון חיילים. וחייל אחד ( שומר נגיעה ) נצמד בהיסטריה לחלון כדי לא לגעת בי, וחייל שני שהרגיש מאוד נוח לישון עלי, הגעתי סוף סוף לאשרם. את פני קיבלו במשרד 2 וומפים אהובים שהחליפו את אחראית המשרד ( מי שלימים הפכה להיות חברתי הטובה ביותר באשרם ). ותוך כדי חילופי דברי הבל וצחוק באשרם, ניגש אלי חתול מקומי ( איש צוות חתולי ) חיבק ונישק אותי בטענה שהוא שמע עלי המון. אני מודה שזה הרגיש לי מאוד מוזר, ואף הרמתי גבה או שתיים על התעוזה הזאת שלו להפגין כלפי חיבה. ( ללא ספק יש על מה להתרעם, איך הוא העז להיות עם לב פתוח מולי ) התמקמתי לי על מיטה בחדר וומפ, ותוך כדי הלם על השינוי שידעתי שמתרחש ממש באותם הרגעים, חייכתי לעצמי נשמתי והתחלתי את התהליך שלי כאן באשרם, תהליך שממשיך גם עכשיו בזמן שאני כותבת מילים אלו. התחלתי את התוכנית שאפשרה לי להיות חלק מהמקום הזה. WOMP שזו תוכנית המגורים של האשרם המאפשרת להגיע לכן ל – 10 ימים של מדיטציות אקטיביות מבית אושו. שיתוף, תהליך ועבודה בתוך הקהילה המאוד מיוחדת הזאת. את התהליך ליווה אחראי הוומפ שהיה שותף לחוויות שעברו עלי, זכיתי להתנסות במדיטציות שונות סשנים של ריברסינג, וכמובן שגם כמה סגירות מטבח מאוד מדיטטיביות ומהנות ביחד עם האנשים שחיים כאן. במהלך ה – 10 ימים האלו חייתי עם עוד חבורה מקסימה של אנשים שהיוו עוגן תומך בכל מה שעבר עלי בתוך אולם המדיטציה ומחוץ לו.

תוכנית הוומפ מאפשרת המון מרחב של התפתחות וגדילה, שקט והתבוננות פנימית. כל זאת לצד הרבה צחוקים והרבה קרבה ותמיכה ממי שנמצא כאן.

מהר מאוד ראיתי את עצמי חיה כאן לאורך זמן, סוף סוף מצאתי מקום שאני יכולה להיות שקופה בו ועדיין להיות אהובה. היו לי כאן הרבה ימים קשים, לא קל להיות שקופה עם כל הכאבים הכי עמוקים פרושים לעיני כל. לא קל שכולם יודעים בדיוק איפה השריטות הכי עמוקות וקשות שיש לי ( ויש לי לא מעט ) אבל השקט שמתמוסס בגוף כתוצאה מהתהליך ואהבה הרבה שיש כאן שווים את כל הימים הקשים שחוויתי כאן ובטח עוד אחווה.

אני מסתכלת על כל מה שעבר עלי מהרגע שהגעתי לכאן, הגעתי לכאן ענת שהתנגדה בכל תוקף להחליף את שמה ולהצטרף לחבורת הסניאסים ההזויה הזאת עם השמות ההזויים האלו. מדהים לי לראות איך נאחזתי בכל הכוח בכל מה שאני רוצה להשתחרר ממנו. ואז מתוך הרבה התפתחות ואהבה לעצמי ולמי שאני רוצה להיות לקחתי שם חדש, לקחתי סניאס שזה לבחור בדרך של אמת, בחרתי להשתחרר ולהתנתק מהכבלים החברתיים שקשרו אותי לרעיונות ( פולניים ) שלא באמת שייכים לי. הבעתי את ההתחייבות שלי לדרך חדשה של למידה והתבוננות, לקחתי סניאס כדי להזכיר לעצמי כל יום מחדש את הדרך היפה הזאת. לקחתי סניאס ונולדתי מחדש, והיום אני אנוראטי שהיא עדיין דומה בהרבה מובנים לענת אבל בהחלט מאוד שונה ממנה וללא ספק מפותחת יותר, אוהבת יותר, צוחקת יותר, חכמה יותר, יפה יותר, מודעת יותר, ובעיקר שקטה יותר וקשובה לעצמי.

המקום הזה מביא איתו הרבה התמודדות עם הרבה סוגיות שמאוד כואבות לי ברמה הכי אישית שיש. עיקר ההתמודדות שלי כאן היא עם הנשיות והמיניות שלי, ואיזה מזל שאני כאן עם רשת תמיכה של תרפיה שמגיעה מכל מני כיוונים שהרבה מאוד פעמים מפתיעים אותי באופן שבו הם מחזקים אותי. וללא ספק אני נפעמת מהאנשים הבלתי צפויים שדווקא מהם אני חוטפת סטירה מעוררת ( בקטע טוב ) שמחזקת את הקול הפנימי של האהבה העצמית שלי.

הפגיעה המינית שחוויתי כילדה קטנה מלווה אותי כל חיי, וכאן למרות הקשיים והתסכולים אני חווה הרבה שחרור והרבה חופש להיות מה שאני בכל רגע. לא משנה אם הרגע הזה הוא לרקוד בטרוף את אחת מהפנטזיות שלי על הבר במסיבה בפסטיבל פשוט ( פסטיבל עירום מדהים שחבל לפספס ) אם לא הייתם חבל,מס' אנשים אהובים ואני נתנו אחלה שואו. וגם אם הרגע שאני נמצאת בו הוא להיות בתוך הבועה של עצמי מבלי לרצות שיתקרבו אלי ושרצון זה יכובד על ידי כל מי שמסביבי. חשוב לי מאוד להגיד שיש כאן הרבה אותנטיות והרבה חופש להתבטא באופן מיני, חופש שנראה לי שבחוץ הוא מאוד מודחק. אני חווה כאן הרבה ריפוי במקום הפצוע והאישי הזה שלי, והרבה מהריפוי הזה הוא בזכות האנשים שחיים כאן. אני מקבלת כל הכך הרבה באשרם הזה, אני מקבלת הזדמנויות לריפוי שלא אקבל באף מקום אחר. אני נמצאת בסביבה של מדבר קסום זרוע כוכבים וחברים אהובים, יש לי כאן את הזכות לבחור לקחת חלק ביצירת פסטיבלים מדהימים וחשובים כמו פסטיבל "פשוט". פסטיבל "פשוט" הוא פסטיבל עירום יחיד ומיוחד מסוגו בארץ, פסטיבל המחזיק בתוכו שיח אמיתי על עירום, תרפיה, אהבה, מיניות, גבריות, נשיות ועוד. כל זה לצד הרבה קלילות מסיבות, חופש, עירום, ופשוט הרבה הרבה כייף. ללא ספק אני רואה בעצמי המון התקדמות ביחס והקבלה שלי את עצמי בזכות האשרם ובזכות פסטיבלים כמו פסטיבל "פשוט". גם אם בחרתי שלא להוריד את הבגדים שלי אלא רק להתבונן בתחושות שעולות בי לצד כל העירום שמסביבי, זו כבר תרפיה שעבורי היא מאוד משמעותית. להבין ברמה של הנוחות בעור של עצמי שעירום לא חייב להיות מיני. להרגיש נינוחה ושלווה עם עצמי לנוכח העירום הזה, לא להרגיש מאוימת זו התקדמות ענקית עבורי. התקדמות זו היא פועל יוצא ישיר של 2 החוויות שלי מ 2 פסטיבלי פשוט שהייתי בהם.

בשורה התחתונה אשרם במדבר הוא הבית שלי, הפינה הקטנה והמדברית שלי שאני מרגישה בה הכי קרוב לעצמי, הכי קרובה להכיר את האישה שאני, הכי קרובה ללב.

יש הרבה קסם במקום הזה, חלק ניכר מהקסם של המקום הזה ללא ספק זה האנשים שחיים כאן. אנשים שלא משנה מה הסביבה חושבת הם יביאו את עצמם עם כל האמת שלהם. לעיתים יהיו האנשים שיפגעו באמירה מסוימת או התנהגות מסוימת, אבל בסופו של דבר להיפגע אפשר גם בכל מקום אחר על פני הכדור הזה. וכאן אנחנו לא יוצאי דופן, השוני היפה שלנו מתבטא בכך שאנחנו קומונה של אנשים שחיים את עצמם עם האמת שלהם בלי התיימרות להיות חבורת רוח'ניקים לובשי לבן, שקטי לב, ומאירי פנים בכל רגע נתון ביממה. אנחנו חיים את החיים שלנו על כל קשת הרגשות אשר לפעמים יכולה להיות קשה ומכאיבה. כמובן שאין בכוונתו של אף אדם כאן לפגוע בזדון, וחלק מהחיים זה להבין ממה אנחנו בוחרים להיפגע וממה לא. בכל פעם שחוויתי כאן רגע קשה של עצבים או היעלבות ממשהו שמישהו אמר, מבחינתי קיבלתי מתנה, ומתנות אלו חיזקו אותי ועזרו לי לעמוד ישר יותר, בטוח יותר, חזק יותר מול עצמי ומול הסביבה שלי, וזאת תודה ענקית לכל מי שחי כאן איתי. יש כאן הרבה שיעורים שונים ומשונים לכל אחד שמגיע לכאן, זה היופי של המקום הזה, האפשור לחוות בדיוק את מה שמדויק ונכון לכל אחד ואחת שמגיעים לכאן. בקיצור אם עדיין לא יצא לכם לבקר באשרם במדבר ולעשת איזה סדנת תרפיה, או לחגוג את החיים היפים האלו באיזה פסטיבל עסיסי, או לקחת 10 ימים של תהליך וומפ, או סתם להניח את הראש בסוף שבוע של מדבר שקט. אתם מוזמנים להגיע לכאן ולחוות בעצמכם מה יש לאשרם במדבר להציע לכם.



סופשבוע של יוגה, תנועה ומדיטציה 20-22/6/13

מפחד לאהבה 31/7-3/8/13 באשרם במדבר

מרחב זמני-זמן אישה לנשים שאין להן זמן....

מפחד לאהבה - האלכימיה של הצ'אקרה הראשונה

Melting in love and aloneness התאחדות והתייחדות-סוגנדהו


תגובות בפייסבוק

אודות הכותב/ת: אשרם במדבר
אשרם במדבר, שיטים
לכניסה לדף שלי לחץ כאן
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות
הגב או שאל שאלה הוסף מאמר לאתר